הדרך «הקלה» להעביר WordPress היא להעלות דף תחזוקה, לייצא את מסד הנתונים, להעתיק קבצים ולהתפלל שה-DNS יתעדכן לפני שהלקוחות ישימו לב. הדרך «הנכונה» היא להשאיר את שני העותקים של האתר פועלים זה לצד זה עד שבטוחים שהחדש תקין, ורק אז להעביר את המתג. כשעושים את זה טוב, המבקרים לא רואים אף שגיאה.
העברתי כמה מאות אתרים לאחסון שלנו. זה המדריך שעובד.
המודל המחשבתי
בהעברת WordPress יש שלושה חלקים נעים ובלתי תלויים:
- קבצים — התיקייה
wp-content/, הקובץwp-config.phpועוד כמה קבצים בתיקייה הראשית - מסד נתונים — בדרך כלל מסד MySQL אחד עם כ-12 טבלאות ליבה, ועוד מה שהתוספים הוסיפו
- DNS — רשומות ה-
A/AAAA/CNAMEשאומרות לעולם איזה IP משרת את הדומיין שלכם
אפשר להעתיק קבצים ומסד נתונים מתי שרוצים, בלי השפעה על המשתמשים. המבקרים ממשיכים להגיע לאחסון הישן. הרגע המסוכן הוא החלפת ה-DNS — וגם הסיכון הזה מצטמצם לאפס אם עושים את ריקוד הבדיקה שבהמשך.
שלב 1 — הקמת האחסון החדש בלי DNS
צרו קודם את התקנת ה-WordPress באחסון החדש, אבל עדיין אל תשנו DNS. ב-Rivervo:
- הזמינו את האתר עם הדומיין שלכם, או הוסיפו את הדומיין לאתר קיים (דומיינים → הוספת דומיין)
- אתר → תוכנות → התקנת אפליקציה → WordPress בתיקייה הראשית של הדומיין
- רשמו את כתובת ה-IP של השרת — רשומת ה-A של הדומיין ב-אתר → אזור DNS
- בדקו את ההתקנה החדשה רק מהמחשב שלכם (שלב 4, אפשרות א׳)
עכשיו יש לכם WordPress עובד באחסון החדש, שאף אחד אחר עדיין לא יכול להגיע אליו.
שלב 2 — העתקת הקבצים
הדרך המהירה ביותר היא rsync דרך SSH מהאחסון הישן לחדש. אם האחסון הישן לא מאפשר SSH, השתמשו ב-scp מהמחשב הנייד, או הורידו גיבוי מלא מלוח הבקרה של האחסון הישן והעלו אותו ב-אתר → קבצים.
# מהמחשב המקומי, עם מפתחות SSH מוגדרים בשני הצדדים:
rsync -avz --delete \
user@oldhost:/home/old/public_html/ \
user@newhost:/home/new/public_html/--delete מוחק ביעד כל מה שלא קיים במקור — חשוב אם מריצים את ה-rsync שוב מאוחר יותר כדי לתפוס העלאות חדשות.
אם האחסון הישן איטי, הריצו את ה-rsync בפעם הראשונה בלי --delete כדי לקבל עותק בסיסי, ואז שוב ממש לפני המעבר עם --delete כדי לתפוס את ההבדלים. ההרצה השנייה מהירה.
דלגו על תיקיות זמניות שרק יאטו אתכם:
rsync -avz \
--exclude='wp-content/cache/' \
--exclude='wp-content/uploads/cache/' \
--exclude='*.log' \
user@oldhost:/home/old/public_html/ user@newhost:/home/new/public_html/שלב 3 — העתקת מסד הנתונים
ייצוא באחסון הישן:
mysqldump -u olduser -p --single-transaction --quick --lock-tables=false \
oldwp > wp_backup.sql--single-transaction הוא הדגל הקסום — הוא לוקח תמונת קריאה עקבית בלי לנעול טבלאות, כך שהאתר הישן ממשיך לעבוד בזמן הייצוא. --quick מזרים את הנתונים שורה אחרי שורה במקום לטעון את כל הטבלה לזיכרון, וכך צריכת הזיכרון נשארת נמוכה גם במסדים גדולים.
העבירו את קובץ הייצוא לאחסון החדש (scp, rsync או wget, לפי מה שזמין) וייבאו:
mysql -u newuser -p newwp < wp_backup.sqlערכו את wp-config.php באחסון החדש כך שיצביע על פרטי הגישה של המסד החדש. אל תשכחו את $table_prefix אם הוא לא wp_.
שלב 4 — תיקון הכתובות בלי לשבור כלום
WordPress שומר את ה-siteurl שלו במסד הנתונים. אם ההתקנה הישנה השתמשה ב-https://hadomain.co.il ואתם בודקים בכתובת זמנית, אתר הבדיקה יפנה לכתובת הישנה ברגע שתיכנסו לדף הבית.
שתי דרכים נקיות להתמודד עם זה:
אפשרות א׳ — עקיפה בקובץ hosts מקומי (מומלץ). ערכו את /etc/hosts במחשב הנייד:
1.2.3.4 hadomain.co.il www.hadomain.co.il(החליפו את 1.2.3.4 ב-IP של השרת החדש מתוך אתר → אזור DNS.) עכשיו המחשב שלכם מתרגם את hadomain.co.il לשרת החדש, בזמן ששאר העולם עדיין מגיע לישן. אפשר לגלוש באתר החדש בכתובת האמיתית שלו, להתחבר ל-wp-admin, ללחוץ בכל מקום, להפעיל תוספים — והכול בלי לגעת ב-DNS.
זו הגישה הנקייה ביותר, כי לא צריך חיפוש והחלפה של כתובות במסד הנתונים.
אפשרות ב׳ — שכתוב כתובת זמני. לאתר שנוצר בלי דומיין יש כתובת זמנית ב-rivervo.app (מוצגת תחת גישה). הוסיפו ל-wp-config.php בהתקנה החדשה:
define('WP_HOME', 'https://hakatovet-hazmanit.rivervo.app');
define('WP_SITEURL', 'https://hakatovet-hazmanit.rivervo.app');זה עוקף את הערכים שבמסד הנתונים בלי לכתוב אליו. כשתסירו את הקבועים האלה אחרי המעבר, WordPress יחזור לכתובת המקורית. נקי יותר מהרצת wp search-replace ושכחה לבטל אותה.
שלב 5 — בדיקת שפיות להתקנה החדשה
עברו על כל חלק באתר גם כמנהלים מחוברים וגם כמבקרים לא מחוברים:
- דף הבית נטען, בלי קבצים חסרים בקונסולה של הדפדפן
- קישורים קבועים: היכנסו לכמה כתובות פנימיות — אם הן מחזירות 404, עברו ל-Settings → Permalinks ולחצו Save (בלי שינויים; זה יוצר מחדש את
.htaccess) - חיפוש עובד (ייבוא מסד נתונים שבור לרוב שובר קודם כול את החיפוש)
- התחברות מנהל — התחברו מחדש, לא דרך עוגיות שעברו מהאתר הישן
- שליחת טפסים — שלחו טופס יצירת קשר, תגובה והרשמה לבדיקה
- אימייל — הפעילו איפוס סיסמה וודאו שהאימייל מגיע
- Cron — בדקו ב-Tools → Site Health אם יש אזהרות על משימות מתוזמנות שנכשלו
- תוסף מטמון — נקו את המטמון שלו ואז הפעילו אותו מחדש. מטמון שנבנה על מבנה הנתיבים של האחסון הישן גורם לא פעם לדפים ריקים בחדש.
- CDN — אם אתם משתמשים בו, הפנו אותו עכשיו ל-IP המקור החדש (רוב ה-CDN מאפשרים להחליף מקור בלי לגעת ב-DNS של הלקוח)
כל מה שלא עובר — תקנו באחסון החדש לפני המעבר. אחרי המעבר הלחץ כבר עליכם.
שלב 6 — הורדת ה-TTL של ה-DNS יום לפני
יום לפני המעבר המתוכנן, ערכו את רשומות ה-DNS והורידו את ה-TTL ל-300 שניות (5 דקות) ברשומות ה-A/AAAA שמצביעות על האחסון הישן. שמרו את השינוי.
הסיבה: דפדפנים ושרתי DNS שומרים תשובות DNS במטמון לפי ערך ה-TTL. אם ה-TTL הנוכחי הוא 3600 (שעה), חלק מהמבקרים ימשיכו להגיע לשרת הישן עד שעה אחרי שהחלפתם רשומות. עם TTL=300, הזמן הארוך ביותר שמישהו יישאר תקוע באחסון הישן הוא 5 דקות אחרי המעבר.
אם תשכחו את השלב הזה, המעבר עדיין יעבוד — אבל במשך שעה בערך חלק מהמשתמשים יראו את האתר הישן ואחרים את החדש. כל אחד מקבל חוויה עקבית, רק שונה. מעצבן לאנליטיקס, לא מזיק למשתמשים.
שלב 7 — סנכרון הפרשים אחרון
זה הרגע היחיד שדורש זהירות. עשר דקות לפני החלפת ה-DNS בפועל:
- הריצו שוב את rsync כדי לתפוס העלאות, תגובות או שינויי הגדרות שקרו באתר הישן מאז ההעתקה הראשונה. עם
--deleteגם מחיקות עוברות. - ייצאו שוב את המסד עם
mysqldump --single-transactionוייבאו מחדש. כך נתפסים פוסטים חדשים, הזמנות חדשות אם זה WooCommerce והרשמות חדשות של משתמשים. - מהרגע הזה אל תקבלו תעבורה חדשה לאתר הישן — בבלוגים ובאתרי תדמית זה בסדר כי התעבורה היא לקריאה בלבד. בחנות מקוונת, הציגו באנר «מתבצע עדכון באתר, הזמנות יתקבלו בעוד 5 דקות» באמצעות תוסף קטן או שכתוב ב-
.htaccess.
בבלוג עם תעבורה נמוכה אפשר לוותר על הבאנר. בחנות פעילה, גם חלון של 5 דקות בלי הזמנות חדשות עדיף על הבלגן של «מוח מפוצל» (חלק מההזמנות במסד הישן וחלק בחדש).
שלב 8 — החלפת ה-DNS
עדכנו את רשומות ה-A / AAAA ל-IP של השרת החדש. השאירו בינתיים TTL של 300.
פתחו לשונית חדשה בדפדפן ושלפו את הרשומות כדי לוודא שהשינוי יצא:
dig +short hadomain.co.il @1.1.1.1
dig +short hadomain.co.il @8.8.8.8אתם רוצים לראות את ה-IP החדש. אם אחרי דקה עדיין מופיע הישן, השינוי עוד לא הגיע לשרת ה-DNS הזה — חכו עוד שתי דקות ובדקו שוב.
שלב 9 — אימות בסביבת הייצור, ואז ללכת
ברגע ש-dig מראה את ה-IP החדש לפחות משני שרתי DNS ציבוריים:
- הסירו את העקיפה ב-
/etc/hostsבמחשב הנייד (כך שתגיעו לאתר האמיתי כמו כל מבקר) - פתחו את האתר בגלישה בסתר וחזרו על אותן בדיקות משלב 5
- התחברו ל-wp-admin מדפדפן נקי ופרסמו פוסט בדיקה
- אם זה WooCommerce: בצעו הזמנת בדיקה של 1 £ מקצה לקצה עם אמצעי תשלום אמיתי, ודאו שאימייל ההזמנה מגיע, ואז החזירו את הכסף
אם הכול עובר, העלו את ה-TTL בחזרה ל-3600 או יותר. השאירו את האחסון הישן פעיל 7 ימים. אל תבטלו עד שראיתם את החדש מחזיק תעבורה אמיתית במשך שבוע. אם משהו עדין נשבר (משימת Cron שרצה פעם בשבוע, אינטגרציה חיצונית שמאשרת לפי IP), תרצו דרך חזרה.
תקלות נפוצות ואיך הן נראות
«המסך הלבן של המוות» אחרי המעבר. כמעט תמיד אי-התאמה בגרסת PHP. האחסון החדש משתמש ב-PHP חדש יותר שמחמיר עם תחביר מיושן בתוספים ישנים. בדקו את wp-content/debug.log, הורידו את PHP בגרסה אחת ב-אתר → PHP, ואז עדכנו תוספים אחד-אחד עד שתוכלו לשדרג שוב את PHP.
תמונות חסרות, עיצוב שבור. צריך לשמור מחדש את הקישורים הקבועים (Settings → Permalinks → Save) או שה-rsync דילג על תיקייה בגלל שגיאת הרשאות. הריצו rsync שוב עם -v ועקבו אחרי הפלט — קבצים שמסומנים failed צריכים chown ידני במקור.
משתמשים מחוברים מתנתקים שוב ושוב. עוגיות קשורות לדומיין. אם השתמשתם בקבועי WP_SITEURL של אפשרות ב׳, העוגיות נקבעו לדומיין הזמני. אחרי הסרת הקבועים, הדפדפנים עדיין שולחים עוגיות של הדומיין הישן — והן פשוט לא תואמות. בקשו מהמשתמשים לנקות עוגיות, או חכו 24 שעות שיפוגו מעצמן.
האימייל מפסיק להישלח. ליבת WordPress משתמשת כברירת מחדל ב-mail() של PHP, שאינו אמין. אם באחסון הישן היה תוסף SMTP מוגדר ועובד, פרטי הגישה היו אמורים לעבור עם ה-rsync. אם לא, התקינו את WP Mail SMTP והגדירו אותו עם פרטי ה-SMTP של האחסון החדש (תיבת הדואר → ⋯ → הגדרות לתוכנות דואר בלשונית אימייל נותנת את הערכים).
התעבורה ממנועי חיפוש צונחת אחרי המעבר. בדקו את robots.txt ואת תיבת הסימון Search Engine Visibility ב-Settings → Reading. יש חברות אחסון שמכבות אינדוקס אוטומטית בסביבות בדיקה ולא מפעילות אותו מחדש באתר החי.
מה חוסכים כשעושים את זה נכון
העברת WordPress טיפוסית שנעשית בעצלנות לוקחת 2–4 שעות, מתוכן האתר למטה 30–60 דקות. בדרך שתיארנו, האתר נשאר באוויר כל הזמן ו«חלון ההשבתה» הגלוי מצטמצם לאפס.
אם אתם עוברים לאחסון שלנו ורוצים שנעשה את זה בשבילכם, צרו קשר — אנחנו מבצעים העברות חינם לחשבונות חדשים, והמהנדס שעושה את זה עובד בערך לפי אותה רשימת בדיקה.