אפליקציות Node.js, Next.js ו-Nuxt.
איך פרויקטים של Node.js מזוהים ומופעלים: גרסת Node, מנהל החבילות, Next.js ו-Nuxt (שרת או סטטי), SvelteKit, Astro, Express ודומיהם, המשתנה PORT ומיגרציות Prisma.
מאגר עם package.json הוא פרויקט Node.js. אנחנו מזהים את ה-framework, את מנהל החבילות ואת גרסת Node, בונים ומפעילים — אתם רק עושים push.
גרסת Node ומנהל החבילות
- Node.js — נלקחת מ-
engines.nodeב-package.jsonאו מ-.nvmrc: החדשה מבין 24, 22, 20, 18 או 16 שמתאימה. בלי אף אחד מהם, Node.js 22. - מנהל החבילות — לפי קובץ ה-lock:
pnpm-lock.yaml→ pnpm, yarn.lock→ yarn, אחרת npm (npm ciכשישpackage-lock.json). - בנייה — הסקריפט
build, כשיש כזה ב-package.json.
Frameworks
| Framework | איך הוא רץ |
|---|---|
| Next.js | כשרת (next start) — רינדור בצד השרת, נתיבי API ו-middleware עובדים כרגיל |
Next.js עם output: 'export' | כאתר סטטי מ-out |
| Nuxt | כשרת (.output/server/index.mjs) |
Nuxt עם ssr: false וסקריפט generate | כאתר סטטי מ-.output/public |
| SvelteKit | כשרת עם adapter-node; עם adapter-static, כאתר סטטי |
| Astro | כאתר סטטי; עם @astrojs/node, כשרת |
| NestJS | dist/main.js אחרי הבנייה |
| Express, Fastify, Koa, Hono ושרתים אחרים | הקובץ שב-scripts.start (node server.js), אחרת main, אחרת server.js, app.js, index.js או main.js |
פרויקטים של Front-end בלבד — Vite, Create React App, Angular, Vue CLI ואחרים — מוגשים כאתרים סטטיים; ראו אתרים סטטיים.
האזנה ל-PORT
שרת חייב להאזין לפורט שבמשתנה PORT, בכל הממשקים:
const port = process.env.PORT || 3000
app.listen(port, '0.0.0.0')Next.js ו-Nuxt עושים את זה בעצמם. אם האפליקציה שלכם מאזינה לפורט קבוע, היא לא תקבל מבקרים — הפריסה תיעצר אז בבדיקת ההפעלה והגרסה הקודמת תמשיך לרוץ.
ערכים בזמן הבנייה
משתנים מהלשונית משתנים מגיעים לאפליקציה הרצה, לא לבנייה. ערכים שהבנייה כותבת לקוד הלקוח — כמו NEXT_PUBLIC_… ב-Next.js או VITE_… — נקראים מהמאגר שלכם, למשל מקובץ .env.production שנשמר ב-commit. קוד בצד השרת קורא את הלשונית משתנים כרגיל.
פקודת הפעלה משלכם
אם ההפעלה שזוהתה היא לא מה שאתם רוצים, הגדירו הגדרות → הגדרות בנייה → פקודת הפעלה, למשל node dist/server.js או npm run start:prod. גם את פקודות ההתקנה והבנייה אפשר לשנות שם.
מסדי נתונים ו-Prisma
הוסיפו PostgreSQL או MySQL לפרויקט וקראו את DATABASE_URL — הוא מוגדר בשבילכם. כש-Prisma נמצא בתלויות שלכם, פקודת השחרור המומלצת היא npx prisma migrate deploy: היא רצה בכל פריסה לפני שהגרסה החדשה מקבלת מבקרים. ראו פריסות.
לתורים עם BullMQ, הוסיפו Valkey והשתמשו ב-REDIS_URL. הריצו את ה-worker של התור כworker ברקע — בלשונית תהליכים, או כשירות נפרד עם משאבים משלו. ראו שירותים של פרויקט.
קבצים שנשמרים אחרי פריסה
כל פריסה מתחילה מעותק חדש של המאגר שלכם. קבצים שהאפליקציה כותבת ל-/data נשמרים בין פריסות ומגובים מדי יום; כל מה שנכתב במקום אחר נעלם אחרי הפריסה הבאה. להעלאות ולמדיה, אחסון אובייקטים הוא בדרך כלל הבחירה הטובה יותר.
Monorepos
במאגר עם כמה פרויקטים, הגדירו את תיקיית הפרויקט כשאתם יוצרים את האפליקציה (למשל apps/web). תיקייה אחרת באותו מאגר יכולה לרוץ כשירות web נפרד — ראו שירותים של פרויקט.